דלתות וחלונות ככלי עבודה
בעיצובם של מרחבים חינוכיים ו/או לימודיים ישנה נטייה לעיתים לראות בחפצים הפונקציונליים המצויים בהם כמעין אילוצים שעל העיצוב לקחת בחשבון. כך, למשל, דלתות וחלונות נדונים לא פעם כמייצרים מקטעים במרחב, וכמגבילים את
ממדי העיצוב על גבי הקירות.
גישה זו מחמיצה את ההזדמנות הגלומה בשימוש בחפצים מעין אלה להעברת המשמעויות הרצויות לצוות החינוכי באמצעות העיצוב, תוך התבססות על תפקיד במרחב ועל המשמעויות שהוא נושא. במילים אחרות, אנו מציעים להתבונן עליהם לא כעל אילוץ שיש להתגבר עליו או לכל הפחות להשלים עם קיומו במרחב, אלא להפוך אותם לנשאים של תוכן ומשמעויות בהסתמך על תפקידם במרחב.
דלתות וחלונות הם חפצים בעלי משמעות במובנים של הזיקות בין המרחב המעוצב לסביבתו. ככאלה, הם עשויים לשאת משמעויות של חיבור או של הפרדה, בהתאם לסוג הזיקה שאותו נרצה ליצור בין מרחב מסוים לבין סביבתו. מאחר שכך, ניתן לספר באמצעות הכללתן בעיצוב סיפור שמקנה משמעות למרחב החינוכי הנתון לעיצוב – לייחד אותו ביחס לסביבתו, לחבר אותו אליה או להפריד אותו ממנה. דלתות מייצרות תנועה במרחב. הן נפתחות ונסגרות, בשקט או תוך השמעת צליל, מהר או לאט, ברכות או בעוצמה. אפיונים אלה קשורים לא רק בהיותם אובייקטים חומריים, אלא בעיקר באופן שבו אנשים משתמשים בהם בשהותם במרחב, בכניסה אליו וביציאה ממנו, ובטיבה של החוויה שלהם בו. מאחר שכך, תשומת לב אליהם במסגרת העיצוב והטענתן בתכנים מילוליים וחזותיים, מאפשרות לנו להשפיע על חוויית השהות במרחב ועל אופני השימוש בו.
עיצוב הדלת באופן שמייחד את המרחב שאליו נכנסים דרכה מאפשר לבדל מרחבים ולהגדיר את משמעות השהות בהם. לחלופין, בסביבה חינוכית שבה ממוקמים כמה מרחבים ייחודיים שהנם שונים אלה מאלה, ניתן להשתמש בקיומן של הדלתות כדי לבטא את המשותף או המחבר ביניהם לכדי אמירה על משמעותה של הסביבה שבה הם מתקיימים. כך, למשל, יכולות הדלתות לבטא אמירה על יחודו של בית הספר ועל חזונו החינוכי שמתממשים באמצעות עשייה חינוכית מגוונת.
הכללתן של הדלתות בעיצוב נעשה לרוב על ידי עיטוף של הדלת באמצעות מדבקה מעוצבת. דלתות הן אובייקטים דו-צדדיים. עיצוב העושה שימוש במאפיין זה יכול להעביר באמצעותם משמעויות של כניסה למרחב, של יציאה ממנו או של מעבר בין מרחבים שונים. אופן השימוש בדלת בכל מרחב מזמין עיצוב שמעביר תכנים ומשמעויות שונות. דלת שהנה פתוחה בעת השימוש במרחב מייצרת תיחום מסוים שלו, ומגדירה את אופן השימוש וחוויית השהות בו. להבדיל ממנה, דלת שהנה סגורה מייצרת חוויה שונה וניתן להעביר באמצעות עיצובה משמעויות בנוגע לטיבה של חוויה זו.
בדומה לכך, חלונות הנם חפצים פונקציונליים שנושאים אף הם משמעויות של זיקה בין המרחב החינוכי לסביבתו. החלון מאפשר תאורה של המרחב, שמקורה בסיבה החיצונית לו, וכן זרימה של אויר, ריחות וצלילים אל המרחב וממנו. בשונה מהדלת, המאפשרת כניסה של אנשים וחפצים למרחב, החלון מאפשר התבוננות במתרחש בו מבחוץ או התבוננות של הנוכחים במרחב במתרחש מחוץ לו. מאחר שכך, לשאלת סגירתו או פתיחתו, כיסויו או גילויו ישנן משמעויות במובנים של חוויית השהות במרחב ומידת הזיקה שיש בינו לבין סביבתו. במובן זה, השימוש בווילונות מאפשר מענה מגוון לצרכים המשתנים של השימוש במרחב. וילונות מעוצבים עשויים בתהליך של הדפסה על מגוון של בדים, וניתן לכלול בהם תוכן חזותי או מילולי באופן שמשרת את המטרות החינוכיות שעליהן נועד לענות העיצוב. הם יכולים להוות המשך לעיצוב הקיר, ולחלופין לשאת תכנים ומשמעויות שבהם נעשה שימוש מזדמן (בניגוד לאלה שהקירות נושאים, שהנם גלויים לעיני הנוכחים במרחב באופן קבוע).
עיצוב הווילונות באמצעות תכנים חזותיים ומילוליים הופך אותם לחלק מארגז הכלים הפדגוגי המשמש להשגת המטרות החינוכיות שלשמן קיים המרחב. הם עשויים לשאת תוכן לימודי, לשמש לוויסות התאורה במרחב, להוות אמצעי מפעיל, להפריד את המרחב מסביבתו וליצור זיקה ביניהם. פוטנציאל מגוון זה אינו מחייב בחירה בין הפונקציות שווילון מעוצב עשוי לשמש, אלא להעיד על הדינמיות שמתאפשרת באמצעות השימוש בו בעיצוב המרחב.
